פסק-דין בתיק ת"א 1619-07

בפני תביעה כספית ע"ס 134,754 ש"ח.

טענות התובעים (בכתב התביעה המתוקן) הן, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי הם צאצאיה ויורשיה של המנוחה זרידה חדד ז"ל שהלכה לעולמה ביום 17.5.88 (להלן - "המנוחה").

2.         כי הנתבעת הינה היורשת של המנוח עו"ד משה קליין ז"ל (להלן - "המנוח").

3.         כי בשנת 1978 או בסמוך לכך פנתה המנוחה אל המנוח על מנת שייצגה בתביעה לאכיפת הסכם מכר מקרקעין שנחתם בינה לבין הקונה מר משה קראדי (להלן - "קראדי").

4.         כי בהתאם לאמור לעיל ייצג המנוח את המנוחה בביהמ"ש השלום בבאר שבע בת.א. 2433/79 וניתן בו פס"ד ביום 6.3.84.

5.         כי עפ"י פסה"ד יש לאכוף את ההסכם כך שהזכויות בנכס הנמכר יועברו ע"ש הקונה קראדי שישלם את יתרת התמורה בסך של 9,074.80 שקל ישן בתוספת הפרשי הצמדה מיום 5.6.79 ועד לתשלום בפועל. ביהמ"ש הורה למנוח להחזיק את הכספים בנאמנות ולהפקידם בניירות ערך ממשלתיים צמודי מדד או בחשבון פז"מ וזאת להבטחת השבת הזכויות בנכס ע"ש קראדי, שיבוצעו בתוך 90 יום מיום מתן פסה"ד.

            כך נרשם בסע' 4 לכתב התביעה המתוקן אך מעיון בפסה"ד (סע' 7) מדובר על הפקדת הכספים בנאמנות אשר יועברו למנוחה עם רישום הזכויות בנכס ע"ש קראדי ולהבטחת רישום הזכויות על שמו. התשלום לידי המנוח ייעשה בתוך 30 ימים ורישום הזכויות ע"ש קראדי ייעשה בתוך 90 יום.

6.         כי ביום 22.4.84 העביר קראדי שיק ע"ס 604,142 שקל ישן המהווה את יתרת התמורה המגיעה למנוחה עפ"י פסה"ד בקיזוז ההוצאות שנפסקו בו לטובת קראדי, אל המנוח אשר הפקיד אותו בחשבון 481537 בבנק המזרחי המאוחד סניף באר שבע.

7.         בשנת 2004 או בסמוך לכך, גילו התובעים כי המנוחה הותירה צוואה שכללה הוראות בעניין כספי הנאמנות שבידי המנוח ולאחר מכן פנה התובע 1 אל המנוח על מנת לברר האם מגיעים כספים למנוחה ואם יוכל לקבלם. המנוח גירש את התובע 1 ממשרדו.

8.         כי בעקבות זאת פנה ב"כ התובעים בכתב אל המנוח במספר פניות אשר לא נענו.

9.         לאחר מכן נפטר המנוח.

10.        כי לאחר שדפי החשבון של חשבון הנאמנות של המנוח הגיעו לידי התובעים התברר כי המנוח לא העביר לאמם את כספה בתוך המועד שנקבע בפסה"ד, גם לא מילא אחר הוראות ביהמ"ש בהקשר לאופן בו יש להשקיע את הכספים אלא עשה זאת באפיקי השקעה אחרים לפי שיקול דעתו.

11.        כי עפ"י חוו"ד, לו היה המנוח משקיע הכספים כראוי ובהתאם להוראות ביהמ"ש הרי שהתשואה שהיתה מתקבלת היתה עולה על הפרשי הצמדה וריבית כדין ומגיעה לסכום של 98,873 ש"ח.

12.        כי על הנתבעת כיורשת של עזבון המנוח לשלם לתובעים את הסכום שהופקד בידי המנוח בנאמנות אשר ערכם למועד הגשת התביעה בסך של 84,754.24 ש"ח וכן עגמת נפש בסך של 50,000 ש"ח ולחילופין הסך שהיה מתקבל לו הכספים היו מושקעים באג"ח ממשלתי בסך של 98,873 ש"ח ועגמת נפש בסך של 35,000 ש"ח ובסה"כ 133,783 ש"ח.

הנתבעת הגיש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן ובו טענה בין היתר כדלקמן:

1.         כי התובעים הינם רק חלק מיורשיה של המנוחה.

2.         כי מאחר שככל הנראה שהמנוחה לא מילאה אחר הוראות פסה"ד נפתח תיק הוצל"פ והוטל עיקול על כספי הנאמנות.

3.         כי המנוח היה זכאי לקזז את שכר טרחתו מכספי הנאמנות.